בעידן בו לכל אחד יש מחשב, מודם ואינטרנט, אפשר להשיג מידע נאמן, מגוון, עדכני, בכל רגע נתון מבלי לצאת מהבית. אז למה צריך ספריות?
בשנים האחרונות עולם הספריות עובר מטמורפוזה שקטה שמתפשטת בכל רחבי העולם. הספריות הקלסיות היו מורכבות מחללים ענקיים מלאי כונניות עם ספרים. היום נדרש מהספריות להסתגל לטכנולוגיה ולהגדיר את עצמן מחדש. מאולמות ספרים בהם חייבים להיות בשקט כל הזמן, הספריות המודרניות הפכו ל"מרכזי מידע" תוססים. הן אימצו לחיקן את עולם הסיברנטיקה ופתחו את השערים לספרים האלקטרונים ולאינטרנט האלחוטי.
מאמר זה בא להסביר את ההיבטים הפיזיים של הקמת מרכזי מידע – איך מתחילים, על מה צריך לחשוב, מהם הדברים החשובים, למה צריך לשים לב…
איך מתכננים מרכז מידע?
1. שלב הפרוגרמה
קודם כל צריך לגבש פרוגרמה ולהגדיר מה הם הצרכים.
נכון, אפשר להגיד שכל הספריות דומות, אך באמת, אני כבר למדתי שכל ספריה וספריה היא אחרת. משרתת קהל יעד אחר, יש לה כמות קוראים שונה, צוות אחר ודרך אחרת לעשות דברים.
שלב הפרוגרמה הוא קריטי להצלחת הפרויקט. "קריאת המפה" והצרכים של הספרייה, יחד עם היעדים לשנים הבאות, מהווים את אבן היסוד עליה מבוסס תכנון הספרייה.
- כמה מקומות ישיבה אנחנו צריכים?
- יש לנו צורך בספרים בנגישות מידית?
- קהל היעד לומד בקבוצות או כל אחד לחוד?
- כמה עמדות צריך בדלפק ההשאלה?
- איך יתנהלו שרותי ה"יעץ"?
- כמה ספרנים יש בכל משמרת?
- יש צורך בכתת מחשבים?
- יהיו הדרכות?
שיתוף הפעולה בין האדריכל לצוות הספרייה הוא חיוני. אני רואה את עצמי כ"תופרת חליפה" אחרת כל פעם, לפי הצרכים הספציפיים של כל ספריה. לוקח זמן ללמוד איך כל ספריה עובדת, אך זה חלק חשוב מתהליך התכנון.
על בסיס הפרוגרמה, מכינים מספר סקיצות. פעם עם חדרי לימוד קטנים, פעם עם הרבה מקומות ישיבה בקבוצות, פעם עם אזורים שונים מופרדים בכונניות. לוקחים חלק מההצעה הזאת, חלק מהצעה אחרת ומגבשים ביחד תכנית של איך תהיה חלוקת החללים. לאחר מכן ניגשים להכנת הדמיות. בהדמיות ניתן לראות כבר איך פחות או יותר הספרייה תראה בסופו של דבר. ההדמיות הן כלי מעולה להמחשה תלת ממדית והדמיה נותנת תמונה כמעט אחד לאחד של התוצאה הסופית.
2. ארגון החללים
חלק גדול מהשינוי שעברו הספריות מתבטא בעובדה שהאולמות הענקיים בהם היינו חייבים לשמור על שקט מוחלט וכל אחד עבד באופן עצמאי, כיום הפכו למרכזים אינטראקטיביים המושכים קהל שזקוק למקומות ישיבה נוחים, חדרי ישיבות ללימוד בקבוצות, גישה נוחה לאינטרנט ואפילו מקום לנוח.
עד לא מזמן, הכונניות עם ספרים היוו את מרכז הכובד של הספרייה והיו ממוקמים במרכז החלל על מנת שהספרים יהיו נגישים לכולם. השולחנות היו בעדיפות שנייה והספרניות נאלצו להוסיף מקומות ישיבה בפרוזדורים או בפינות לא פינות על מנת לעמוד בדרישות. לאט לאט, עם הפחתת כמות הספרים ופלאי הדיגיטציה, נותרו חללים ריקים אשר ניתן להשתמש בהם למקומות ישיבה.
רב הסטודנטים מעדיפים ללמוד בסביבה נוחה, עם חברים. לכן, היום האולם המרכזי הוא ה"רועש" – מותר לדבר בו ומי שרוצה שקט הוא זה שפונה לאולם צדדי או חדר סגור.
שיפור התנאים הפיזיים היה איפה משהו הכרחי על מנת להשיג את המטרה, להחזיר את הספרייה למרכז העניינים, המקום בו המידע זורם. בדרך כלל, בקומות המרכזיות שהן מפלס הכניסה, כ-70% מהשטחים פונו מספרים לטובת אזורי ישיבה עם או בלי מחשב. רוב חלל הספרייה הנו חלל פתוח, ללא כונניות גבוהות המפריעות לרצף. עיצוב החלל כאולם פתוח עוזר להתמצאות במרחב וטוב למשתמש על מנת לראות איפה יש מקומות פנויים, איפה הקבוצה שלו או החבר שלו. מבנה זה גם נוח לספרניות ומאפשר להן לשלוט על כל מה שקורה בספרייה בקלות. השטח הנותר, כ-30% משטח הקומה, נועד לחדרי קבוצות או חדרים סגורים ללימוד בשקט. חדרים אלו כוללים גם את כל האביזרים הטכניים שאין למצוא אותם במעונות, או אפילו בבית.
חשוב לשמור על שקיפות מקסימלית בין החללים. שימוש במחיצות זכוכית נותן פתרון להפרדה אקוסטית וגם שומר על קשר עין מקצה לקצה של האולם. ניתן לשלב כונניות נמוכות בין האזורים השונים שמאפשרות גם אחסון ספרים שחייבים להיות נגישים וזמינים תמיד, וגם לאפשר חשיפה לספרים חדשים. כונניות אלו עוזרות לאקוסטיקה, כחומר בליעה, וגם לחלוקת השטח לתת אזורים נפרדים מבלי לפגוע בהמשכיות החלל.
חשוב שיהיו מספיק מקומות ישיבה מסוגים שונים: פעם יש רצון לשבת ליד שולחן, פעם רק לקרוא ואז עדיף כורסה נוחה, פעם רוצים לשבת ולעצב את הכורסה בעצמי, ואז הפתרון הכי טוב זה הפופים, שמאפשרים אפילו לנוח קצת בין שיעורים. קיימים גם סוגים שונים של שולחנות: לשבת לבד, לשבת עם חבר, לשבת בקבוצה, ליד מחשב קבוע או מקום למחשב נייד האישי.
3. אקוסטיקה
אקוסטיקה ותאורה הם שני תחומים חשובים מאוד ומומלץ לשלב יועצים מומחים לנושאים אלו בצוות התכנון, כבר מתחילת הפרוייקט.
בדרך כלל במקומות ציבוריים בהם צריכים אקוסטיקה טובה יש לשלב חומרים מבודדים כגון קירות גבס כפולים, זכוכיות מבודדת בכל הויטרינות, יחד עם חומרים בולעים כגון תקרות אקוסטיות, קירות מגבס מחורר עם יריעה אקוסטית מאחורי החורים, חיפויים אקוסטיים על הקירות ושטיח טוב.
4. תאורה
בתכנון התאורה למקומות ציבוריים, צריך לקחת בחשבון שצריכים סוגים שונים של תאורה לפי פונקציות שונות. אך יחד עם זאת, התכנון צריך להיות מספיק גמיש לאפשר שינויים עתידיים בהזזת הרהיטים, מבלי להשאיר מקומות חשוכים. בחירה נכונה של גופי התאורה תעשה לפי אופי המקום ומסגרת התקציב.
- תאורה כללית: לא לסנוור, להיות אחידה, לשמור שלא תהיה השתקפות של גופי התאורה על המסכים. כ-700 ואט נמדד בגובה השולחן.
- תאורה ייעודית: ליד עמדות מסוימות, או אם החלל גבוה מאוד אז תגבור של תאורה ליד עמדות הקריאה. מנורות על הקיר ליד העמדות המהירות. תאורה מתוגברת מעל דלפק ההשאלה ודלפק היעץ. בדרך כלל שליטת התאורה הכללית היא בידי הספרייה עצמה, ואילו התאורה הייעודית היא בשליטת הקורא. שילוב של שתי האופציות נותן פתרון מקיף.
- תאורת אווירה: בתוספת לתאורה הכללית, לפעמים רוצים לתת דגש לאזורים מיוחדים, להבדיל אותם, ליצור אפקט של מקום אינטימי יותר או שקט יותר כמו הדגשת תערוכה מסוימות.
- תאורה טבעית: מאוד חשוב לשלב עד כמה שניתן תאורה טבעית במרחב הספרייה. זה מקשר עם עונות השנה והשעות השונות של היום ולכן חשוב לא לחסום את כל החלונות עם חדרים אטומים. תאורה טבעית ולראות "ירוק" בעיניים (צמחיה, נוף, גינה…) עוזרת לריכוז ולתחושת נינוחות. במקרה הצורך יש להוסיף וילונות למניעת כדי ששמש ישירה לא תסנוור או תיכנס ממש לתוך הספרייה. רצוי וילונות בהירים שיעבירו את האור דרך הבד. תאורה יכולה לעזור גם ליצירת אשליה של גובה. ניתן להפוך חלקים מהתקרה לגוף תאורה ענק. ניתן לרכז את המערכות בתוואי מסוים ואז להגביה את האזורים הנותרים למקסימום גובה האפשרי ואז ליצור תחושה של חלל גבוה עם הנמכות בקצב מסוים.
5. מיזוג אוויר
מיזוג אוויר או אוורור הם אלמנטים חשובים מאוד לנוחיות הסטודנטים ולהצלחה של מרכז לימוד. בדרך כלל יש יועץ מ.א. לפרויקט אשר מנסה לשלב בין הצרכים לתקציב.
6. טכנולוגיה
חלק ניכר מהתקציב של כל פרויקט מושקע בטכנולוגיה ומולטימדיה. בסטנדרט המינימלי של כל פרויקט יש כמות אדירה של שקעי חשמל ותקשורת זמינים, גישה לאינטרנט, לחוטי ומסכי פלזמה בכל חדר קבוצות.
כמו כן, יש כמות לא מבוטלת של מחשבים נייחים שהספרייה נותנת לרשות הסטודנטים. לפעמים מתוכננת כיתת מחשבים עם מקרן בתקרה או לוח חכם, או שילוב של שניהם.
בכניסה לספריה יש עמדות לחיפוש מהיר שעונות על הצורך לברר משהו קטן לפני שנכנסים לספריה. למקרים כאלה צריך הרבה עמדות זמינות, ללא צורך בכיסא.
7. תחזוקה/חומרים
היבט התחזוקה השוטפת הוא פרמטר חשוב מאוד להצלחת הפרויקט לאורך שנים. נחמד שהספרייה נראית טוב ביום הפתיחה, אך כיף לחזור אחרי שנה ולראות שעדיין נראה טוב ושמורה, למרות שאולי תנאי האחזקה אינם אופטימליים. כל החומרים חייבים לעמוד בתנאי שימוש heavy duty. יש המון מבקרים ביום, אין הרבה כוח אדם וקשה לספרניות להיות שוטרות, בעיקר בענייני אוכל.
- מומלץ להתקין שטיח אריחים על מנת להחליף אריח בודד במקרה הצורך ולתכנן שולחנות בשילוב של פורמייקה ומתכת. פורמייקה הוא חומר סינתטי שניתן וקל לנקות עם מטלית לחה, להבדיל מפורניר, שנשרט ביתר קלות.
- עדיף לבחור גופי תאורה של נורות פלואורצסנט מסוג T5 להחלפה פשוטה ואורך חיים מקסימלי. בנוסף, גופים אלה נחשבים לגופים סטנדרטים הנמצאים במלאי תמיד.
- את הקירות רצוי לצבוע בצבע סינתטי רגיל כגון סופרקריל. במידה ורוצים לשדרג את הגמר, ניתן להשתמש בטפט מסוג סקנדטקס אשר מצד אחד נותן טקסטורה ומצד שני מאפשר לצבוע מחדש עם צבע רגיל. הטפט שומר על קיר הגבס, נותן לו חוזק וגם ניתן לתקן או לשנות את הצבע בקלות היות והוא צבע סטנדרטי.
8. עיצוב/גוונים
בחירת הגוונים לספריה הוא נושא "עדין". ככל שיותר אנשים מעורבים התהליך, כך ריבוי הדעות וה"תלונות" לאחר הבחירה עולה.
כולם מסכימים לגבי כך שהצבעים צריכים להיות קלסיים, שילוב של צבעים שלא יהיו תלויים באופנה חולפת. ניתן לשלב צבעים עזים/חזקים/מיוחדים באלמנטים קטנים, הניתנים להחלפה בקלות.
צביעה של מספר קירות תעשה בגוונים של סופרקריל וללא צבעים מיוחדים כגון סימפוניה, סטוקו שבהם רואים כל תיקון.
ניתן להשתמש בגוונים חזקים בריפוד הכיסאות או בכורסאות מכיוון שזה נותן כתמי צבע ניידים המתפשטים בכל החלל.
9. אוכל בספריה
טרם הצלחנו להגשים את החלום, אך הוא קיים. יש תכניות מגירה וזה רק עניין של זמן עד שיוכלו לאכול בספריה, כחלק מהשלב הבא באבולוציה של הספריות. בדומה לחנויות ספרים שכבר זיהו את הפוטנציאל של קפה וספר טוב ביחד, הספריות יהיו חייבות להסתגל ולהקצות מקומות ישיבה באזור נפרד בו מגישים קפה.
כיום מתקיימת "מלחמה סמויה" בין הספרניות השומרות על המקום, לבין סטודנט שנמצא 8 שעות בפקולטה ואוכל כריך תוך כדי הכנת המאמר. הפתרון לדעתי הוא להקציב מקומות ישיבה בהם אפשר גם לאכול וגם לקרוא ספר בתוך הספרייה, מקום שיהיה מעין הקפטריה של הספרייה.
10. אזור המשרדים
חשוב שאזור המשרדים יהיו קרובים מספיק כדי להרגיש את פעילות הספרייה, אך רחוק מספיק בכדי לא להיות עסוקים כל הזמן בשרות הקהל.
11. השאלה ויעץ
דלפק ההשאלה הוא לב הספרייה. חשוב שהוא יהיה במקום נח ונגיש, עם מספיק מקום לממתינים ומספיק עמדות עבודה לפי הצורך של כל ספריה.
אזור יעץ: אפשרות לקבל מידע ועזרה מהספרנים בעמידה לבירור קצר, או בישיבה, אם מחפשים משהו מסובך. עמדות היעץ יכולות להיות דלפק רגיל, דלפק גבוה או חדר חצי סגור/חצי פתוח בו הספרנית יכולה לתת יעוץ מבלי להפריע ליתר הקוראים ועדיין לשמור על קשר עין עם הספרייה.
12. נגישות לנכים
בשנים האחרונות עולה המודעות לנושא של נגישות לנכים. בכל ספריה צריכה להיות עמדה מיוחדת ליד דלפק ההשאלה לבן אדם על כיסא גלגלים וכן פרוזדורים ומעברים מספיק רחבים. השולחנות צריכים להיות מתוכננים כך שיהיה אפשר לקרב כיסא גלגלים, ובמקומות מסוימים יש עמדה מיוחדת עם משטח מתכוונן המיועד במיוחד לנכים.
13. תערוכות
מומלץ לנצל את חלל הספרייה לתערוכות קבועות או מתחלפות, זה מעשיר את הקוראים בדברים מחוץ לפרוטוקול. זה גם גורם למי שנמצא בספרייה לראות את הספריות כמקום בו ניתן ללמוד מגוון רחב של דברים, ולא רק מספרים. זה נותן את האופציה להיחשף לתערוכות, להרצאות, להדרכות, קורסים…
סיכום
פעם הספרייה הייתה מקום שמירת המידע. כל מי שרצה לדעת, להיות מעודכן, היה צריך להגיע לספריה ולקרוא ספרים.
עם התקדמות הטכנולוגיה, הספריות היו צריכות להגדיר את עצמן מחדש וכך נולדו "מרכזי המידע".
כשבאים לתכנן ספריה או מרכז מידע, חייבים להגדיר מטרות ברורות והתכנון יהיה בהתאם לצרכים של כל ספרייה וספרייה. הבסיס הוא דומה, אבל לכל ספרייה יש את הפרשנות והמאפיינים שלה כגון כיתות מחשב, אולמות רב תכליתיים, גמישות של חללים הם הבסיס לתכנון לטווח ארוך.
יש לאפשר גמישות לשינויים בטכנולוגיות שהולכים לבוא בשנים הבאות ויש צורך לראות את טובת הכלל לעשרים השנים הבאות.
הכי חשוב: שיתוף הפעולה בתכנון של כל הגורמים על מנת ליצור "חליפה" לכל ספריה.
תודה!
אדר' ויוי אסטרינסקי.